חנה שוילי (לבית זיצ'ק) נולדה בירושלים ב-1936
היא חיה ויוצרת בירושלים

בוגרת האקדמיה לאמנות בצלאל במחלקה לעיצוב גרפי
התמחתה בסדנת ההדפס, ירושלים
עוסקת בציור, רישום והוראה 

עבודותיה של שוילי מתמקדות בציור ורישום של נוף מקומי, טבע לצד נוף אורבני, בעיקר בירושלים ובסביבתה, ולעיתים בהקשרים פוליטיים. העבודות נעות במרחב שבין ציור/רישום מופשט וציור/רישום פיגורטיבי, בין התבוננות בסביבה והתבוננות פנימה. 

כיוצרת סקרנית ומשתנה שאבה שוילי את ההשראה לעבודותיה ממקורות מגוונים, החל מרישומיו של אלברכט דירר, דרך ציורי המערות באלטמירה ועד לציור המופשט האמריקאי. אלה ואחרים אפשרו לגוף עבודותיה לעבור גלגולים שונים ולהתחדש שוב ושוב בחיפוש המתמשך אחרי הקו והכתם המדויקים.
שוילי פועלת בטכניקות עבודת מגוונות; רישום בעיפרון, גרפית, פחם ודיו, ציור בשמן, במים, אקריליק, צבע תעשייתי ופסטל, קולאז', הדפס, תחריט, ועוד. 

גוף עבודותיה של שוילי מקיף היסטוריה ארוכת שנים, החל מסוף שנות הארבעים של המאה העשרים ועד היום.  את עיסוקה באמנות החלה עוד כתלמידת בית הספר היסודי בהעתקת רישומים של אלברכט דירר לפי רפרודוקציות שהיו אהובות על בני ביתה. אביה, ד"ר דוד זיצ'ק, שהיה מדען באוניברסיטה העברית ולימים ראש החוג לבוטניקה, התרשם מעבודתה והזמין אותה לאייר את מאמריו המדעיים ברישומים מהוקצעים של צמחי ארץ ישראל. הרישומים העדינים והמדויקים זכו לתשומת לב בקהילה המדעית והוזמנו בהמשך גם על ידי מוסדות שונים, כגון ממגורות דגון בחיפה.

במהלך לימודיה ב"בצלאל" בשנות החמישים הרחיבה שוילי את מנעד עבודתה מרישום בעיפרון לרישום בפחם וגרפית והחלה לצייר בפורמטים גדולים יותר גם בצבעי שמן ומים. נושאי הציור היו אופייניים לבני דור כור ההיתוך הישראלי באותן שנים: נוף הרי ירושלים, עצים וצמחייה. ניכרת השפעה של הציירים הישראלים הבולטים של התקופה, ביניהם אנה טיכו ולאופולד קרקואר. 

מאוחר יותר, בתחילה בעקבות ציירים ישראלים אהובים כיחזקאל שטרייכמן ואורי רייזמן, ובהמשך עם חשיפתה לאמנות בינלאומית, כשיצאה לראשונה לאירופה ולארה"ב בשנות השישים והשבעים, עברה שוילי בהדרגה מציור פיגורטיבי לציור מופשט. היא ציירה בעיקר בגווני חום, שחור ולבן בפורמטים שהלכו וגדלו. משיכות מכחול גסות המירו את הקווים המדויקים, ערפלו את הנופים וחוללו בהם סערה. בתנופה פרעה שוילי את נופי הציונות התמימים, מתחה גבולות ושרפה יערות. במקביל המשיכה להתנסות בטכניקות חדשות כמו הקולאז' המופשט וההדפס, בפלטת צבעים רחבה יותר. בשנות השמונים והתשעים ניכרת השפעת ציורי מערות פרה-היסטוריים על העבודות לצד השפעת אמנות אמריקאית מופשטת.

הזיקנה ומחלתו הארוכה והקשה של בעלה בעשור הראשון של המאה הנוכחית הביאו עמן קדרות וצל לחייה וגם לאמנותה של שוילי. בטכניקה ייחודית לה, היא כיסתה, מחקה וחרטה בתוך מצע של אבקת גרפית דמוית אפר. בתקופה זו ניכרת בעבודות השפעתם של אמנים גרמנים כאנסלם קיפר וגרהרד ריכטר.

הפרק הנוכחי בעבודה של שוילי הוא דווקא פרק צבעוני ואופטימי – ציור מופשט, בדרך כלל בגירים צבעוניים, על נייר כרומו, בפורמטים קטנים.   

תערוכות יחיד:

1978 – גלריה בתיאטרון ירושלים 
1979 – בית האמנים, ירושלים 
1981 – גלריה בן-אורי, לונדון 
1983 – גלריה אלה, ירושלים 

תערוכות קבוצתיות:

1985 – אמני ירושלים ב- Grand Palais, פריז (קטלוג) 
1990 – "עצים", בית האמנים, ירושלים 
1994 – הביאנלה האירופאית, איסטנבול 
1995 – "אמנות על פס ייצור", חצר הישוב הישן, ירושלים (קטלוג) 
1996 – "אמנות על פס ייצור", מוזיאון יד לבנים, פתח תקווה 
2001 – "רשמים – רישום בישראל עכשיו", בית האמנים, ירושלים
2004 – "רשמים 2 – רישום שירה, היבטים רישומיים בהדפס", בית האמנים, ירושלים
2007 – "רשמים 3 – הביאנלה הארצית לרישום", בית האמנים, ירושלים      

חנה שוילי היא בתם של ד"ר דוד זיצ'ק ושל עליזה לבית בלונסקי, אחותה של עדנה מור, אלמנתו של מיכאל שוילי, ואמם של אפרת ובני.